>הפרידה

>

ההתחלות ברובן צוחקות הן, אופטימיות וצלולות.
הסופים בוכיים הם, עצובים כשהם מפסיקים להיות…
הפגישות זהובות ותכולות ויפות,
הפרידות אפורות, עכורות, כואבות…
כואב שצריך ללכת,
כואב שלא נהיה כאן יותר,
עצוב שתקופה יקרה מסתיימת,
המחר יהיה שונה ואחר.
 
הן אמרנו להיפגש זה קל,
כמו קצף לבן הנישא עלי גל,
להיפרד זה כואב ולעיתים גם דומע…
אך אין מה לעשות – זה טיבו של העולם,
כל מי שמגיע, מתישהו יצטרך להגיד "שלום" לכולם
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה פרידה, קטע קריאה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s